תודה לכל מי שהגיע אתמול לאסיפת איגוד האינטרנט הישראלי.
בניגוד לעשור האחרון בהן הצעות הוועד אושרו כמעט פה אחד על ידי קבוצה אחידה של פחות מ-20 איש, התקיים סוף סוף דיון אמיתי בסמכותו ובתפקידיו של איגוד האינטרנט הישראלי בנוכחות למעלה מ-80 נוכחים. רובם ככולם הגיעו בעקבות המאמר שפרסמתי ב YNET וגרר אחריו תגובות רבות. גם אם הגעתם כי הסכמתם עם הטענות במאמר, וגם אם הגעתם כי שללתן אותן לחלוטין – עצם העובדה שהגעתם כדי לבחון ולהשפיע, היא מבחינתי ההישג הגדול ביותר. למי שלא הצליח להגיע תוכלו לקרוא על האסיפה בדה מרקר וב YNET.
מאז פרסום המאמר פנו אליי מספר אנשים שהיו מעוניינים לתמוך ולסייע בפעילות. אתמול הופתעתי לגלות אנשים רבים נוספים שמוכנים להרתם לשינוי. ביניהם אפשר למצוא נציגים של חברות רישום, נציגים מספקיות אינטרנט וגם חברי וועד מכהנים שסובלים מהקיפאון המתמשך באיגוד. את כולם אני מזמין לפרסם את הרעיונות והדעות שלהם, כדי להמשיך ולשנות את האיגוד.
הדיון מבחינתי לא תם. בין הדברים שהוועד התחייב לבחון הם פרסום חלק מהדיונים בוועד לגבי קבלת החלטות, פרסום מרכיבי העלות לשמות מתחם ואפשרות להקמת וועדה שתבחן בצורה מסודרת שינויים בתקנון. אעקוב אחר ההבטחות האלה כדי שיבוצעו בזמן סביר. על הנהלת האיגוד מוטלת עתה חובת ההוכחה כי היא אכן מוכנה לחשיפה ולביקורת. נכון לכתיבת שורות אלו, אפילו את הדוחות הכספיים של האיגוד מהשנים הקודמות עדיין לא מציגים לציבור, אלא רק לחברי האיגוד.
חברי הוועד מיהרו גם להשמיע אתמול טענות שהסתכמו ב"אל תבקרו, בואו תעזרו לנו". זאת הייתה טענה מוצדקת אם היה מדובר בארגון התנדבותי לחלוטין. אבל בפועל מדובר במונופול החולש על הכנסות של שמונה מיליון שקלים בשנה מכספי כלל הציבור בישראל. ככזה הם מחוייבים קודם כל לדיווח שקוף, הוגן ובחינה מדוקדקת תמידית ובלתי תלויה. עידוד ההתנדבות היא מטרה ראויה, אך לא מציבה את המתנדבים מעל לביקורת.
האסיפה של אתמול הייתה רק הצעד הראשון. בעקבותיה יגיעו חברים נוספים, ייבחרו חברי וועד שיחליפו חברים שמכהנים שנים ארוכות ברציפות, ובעיקר, יגיעו רעיונות חדשים כיצד הארגון צריך להתנהל. אז הנה התרומה שלי לאיגוד בשלב הזה: לפחות חסכתי הקמה של עוד וועדה שתחשוב איך לגייס מצטרפים חדשים.